החלטה בתיק ת"א 2203-09-12

1.       לפניי בקשה לסילוק על הסף של התביעה, ולחלופין, להעברתה לבימ"ש השלום בכפר סבא, בטענה שמחד, בימ"ש השלום בירושלים נעדר סמכות מקומית לדון בה, ומאידך, לבימ"ש בכפר סבא יש את "מירב הזיקות" לעשות כן.

2.        עפ"י הנטען בכתב התביעה, התובע הלווה לנתבע סכומי כסף שונים שהנתבע נזקק להם לשם הקמת עסק בתחום המחשבים. בסע' 6 לכתב התביעה נטען שהתובע הסכים להלוות לנתבע את הכסף, לאחר שהסביר לו שאינו מבין במחשבים ואינו רוצה להיות קשור לעסק, ונקבע כי ההלוואה תוחזר "בירושלים בתוך 3 שנים (מקום מושבו הקבוע של התובע)". מכאן טוען התובע בכתב התביעה, מקור הסמכות של בימ"ש זה, שכן הכסף היה אמור להיות מוחזר לנושה בירושלים.

3.       הנתבע טוען שאין מדובר כלל וכלל בהלוואה שהנתבע הלווה לו אלא בהשקעה של התובע והנתבע כשותפים, בבית העסק שהוקם (אשר למרבה הצער, לא שגשג ונסגר כעבור זמן). מאחר ואין חולק כי בית העסק הוקם בכפר סבא, כי מקום מגוריו הקבוע של הנתבע הוא בכפר סבא, וכי הכספים שהועברו מהתובע לנתבע הועברו בהעברה בנקאית לסניף בנק בכפר סבא, הרי שלא מתקיימת רק חלופה אחת מבין החלופות המנויות בתקנה 3 לתקסד"א,  אלא כמה מהן, ומירב הזיקות מובילות לכך שיש להעביר את הדיון בתביעה לכפר סבא.

4.       כפי שמסכימים הצדדים, הרי שדרך המלך בתובענות שהוגשה בהן בקשה שעניינה חוסר סמכות המקומית היא לבחון האם יש מקום להעבירן לבימ"ש אחר, ולא לסלקן. במקרה דנן הגעתי למסקנה שאין אף צורך להעביר את הדיון בתביעה לכפר סבא וזאת בשל מה שאומר להלן.

5.       אין מחלוקת כי לביהמ"ש בכפר סבא סמכות מקומית לדון בתביעה. השאלה היא האם גם לביהמ"ש בירושלים יש סמכות כזו, ואם כן, האם למרות זאת, יש להעביר את התביעה לביהמ"ש בכפר סבא בשל כך שלו יש את "מירב הזיקות" לדון בה.

6.       בשלב המקדמי שבו נבחנת שאלת הסמכות המקומית אין צורך להיכנס לעובי הקורה ולהכריע במחלוקות עובדתיות. לצורך הכרעה בשאלה האם ביהמ"ש קנה סמכות מקומית, די לבחון האם הגירסה העובדתית שמעלה התובע בכתב התביעה מעניקה סמכות עפ"י אחת החלופות שבתקנות סדר הדין האזרחי.  

7.       התובע טוען בכתב התביעה שמדובר בהלוואה (ולא בהעברת כספים במסגרת שותפות עסקית), וכן כי נקבע שההלוואה תוחזר בירושלים. בהמשך לאמור לעיל, בשלב זה אין צורך לבחון האם גירסה עובדתית זו נכונה (או מלאכותית), או שמא, דווקא בשותפות עסקינן (כגרסת הנתבע), וניתן להסתפק בכך על מנת לקבוע שביהמ"ש בירושלים הוא בעל סמכות.

8.       תקנה 3 לתקסד"א קובעת כי תובענה שאינה כולה במקרקעין תוגש לביהמ"ש "שבאיזור שיפוטו מצוי אחד מאלה (ההדגשה שלי - ג.א.)...", הווה אומר, התקנה קובעת מפורשות כי די בהתקיימות אחת החלופות המצוינות בה.

9.       נכון הוא כי בשנים האחרונות חלה גמישות מסוימת בבחינת הסמכות המקומית וכי נקבע, בין היתר, שכלל, "עדיף לקיים את הדיון בבית-המשפט שלו הזיקות הגיאוגרפיות הרבות ביותר לסכסוך נושא התביעה..." (רע"א 188/02 מפעל הפיס נ' כהן, פ"ד נז(4) 473, עמ' 478). עם זאת, כחלק מאותה מגמה נקבע גם כי כיום אין להפריז עוד בחשיבות הדיון בשאלה זו, ואין להשקיע בה משאבים שלא לצורך (רע"א 1882/02, הנ"ל, בעמ' 477-478; רע"א 11556/05 קמור רכב בע"מ נ' חימו, [פורסם בנבו], פיסקה 5). בהמשך לכך נקבע כי  משבחר תובע להגיש תביעתו במחוז מסוים, משיקוליו שלו, "ומשנמצא כי קיימת זיקה, גם אם פורמאלית, לאותו מחוז שיפוט, די בכך על מנת להוות בסיס מספיק לסמכותו המקומית..." וטענת נתבע כי מירב הזיקות קושרות את התובענה למחוז אחר "אין לה מקום...". טענה להעברת דיון בשל העדר זיקה מספקת "מקומה בהליך לפני נשיא ביהמ"ש העליון, בהתאם לסע' 78 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התמ"ד-1984" (רע"א 11556/05 הנ"ל, שם).  

10.   לאור כל האמור לעיל, ומשהגשת התביעה בירושלים נכנסת (עפ"י גרסת התובע בכתב התביעה) בגדר החלופה שנקבעה בתקנה 3(א)(3) לתקסד"א, נדחית הבקשה להעברת מקום הדיון.

11. בהתאם לתקנות שנקבעו בפרק ז1 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, מופנה התיק להליך מהו"ת.
12. להחלטה זו מצורפת הזמנה לפגישת מהו"ת אצל מגשר המהו"ת עו"ד ביני בר-לב.

13.   המגשר יתאם מועד לקיום פגישת מהו"ת וידווח לביהמ"ש על תוצאותיה בהתאם לתקנות.

14.   לעיון עו"ד נורית לוי ביום 6.1.13.

ניתנה היום, כ"ו חשון תשע"ג, 11 נובמבר 2012, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: